כאשר הוא הגיע אלינו הבנו מיד שנדב הוא חמור כבוי. תחשבו על נר: כאשר מכבים אותו הוא פשוט לא נותן יותר אור, פשוט עומד שם.

לחמורים יש שפה מאוד מעניינת,נדב המקסים הוא חמור מאוד עדין ורגיש.

הוא ניצל ממקום שפגע בו מאוד, לא הקשיב לו ולא התייחס אל הרצונות שלו בכלל. בגלל היחס הזה נדב למד שלרצונות שלו אין משמעות והוא הפסיק להביע אותם. הם משתמשים באוזניים, הנחיריים השפתיים, ובעצם בכל הגוף שלהם כדי לתקשר ולהסביר אחד לשני וגם לנו את הרצונות שלהם. אבל בגלל מה שקרה לנדב הוא לא הצליח להביע את הרצונות שלו כמו חמורים אחרים. כאשר ניגשנו אליו כדי לתת לו קצת אהבה ויחס לא הצלחנו להבין האם הוא מעוניין במגע או לא.

מיד קראנו למומחית שלנו לשפת גוף של חמורים, היא הסבירה לנו שהסימנים של נדב הם קטנטנים ולכן צריך להסתכל עליהם הרבה יותר ברגישות. צריך לחפש אותם כאילו יש לנו זכוכית מגדלת, וברגע שמזהים אותם להתנהג בהתאם אליהם.

התחלנו לעבוד עם נדב כמו שלמדנו ויצרנו איתו יחסים שבנויים על אמון. בכל פעם שהוא הראה אפילו את הסימן הקטן ביותר היינו מגיבות אליו מיד, כדי ללמד אותו שיש לו קול, שלרצונות שלו יש משמעות.

וזה עבד!

נדב הבין שמקשיבים לו, והיום סימני התקשורת שלו גדולים יותר, והוא מראה לנו מה הוא רוצה. לנו קל להבין אותו, אבל מי שפוגש אותו בפעם הראשונה צריך להיות מאוד זהיר וללמוד את הסימנים היטב כדי שנדב ימשיך להתקדם ולהצליח להיות חמור מלא אור, בדיוק כמו שהוא בפנים: חמור של אור!