לאחר השבעה באוקטובר, במהלך תקופת המלחמה היו הרבה בעלי חיים שנותרו ללא קורת גג. רעות היא אחת מהן.

אנחנו לא באמת יודעות איפה רעות הוחזקה, מי טיפל בה, האם אהבו אותה ושמרו עליה או שהייתה בודדה.

את רעות מצאו אנשים טובים באמצע הדרך. ממש ככה.

אנשים שירדו דרומה להציל בעלי חיים ראו עז רזה רצה בצידי הדרך לבד.

הם מיד עצרו את הרכב שבו נסעו וניגשו אליה בזהירות רבה בלי תנועות חדות ובעדינות רבה העלו אותה לרכב.

אחרי שהתקבלו האישורים הם הביאו אותה לחווה שלנו.

בהתחלה רעות הייתה בבידוד, כדי לראות שהיא בריאה וגם כדי לאפשר לה זמן רגוע להסתגל למקום החדש; לריחות, הצלילים האנשים שנכנסים לטפל בה וגם המראות של בעלי חיים שאולי היא מעולם לא ראתה, כמו פרות, חמורים ותרנגולות שבאות לבקר.

לאט לאט גילינו את האופי הנפלא שלה, היא עז אוהבת מאוד שזקוקה לתשומת לב, ויחס אוהב ואישי.

היא ניגשת אלינו להגיד שלום ובוקר טוב, משחקת עם סקוץ' החמוד בנגיחות שובבות ולא מוותרת לו בכלל.

רעות הפכה להיות חלק מהעדר ונראה שכולם מסתדרים ואוהבים אותה.